אני זוכר שמבטי הקנאה, ההערצה או הכמיהה מהנהגים הסמוכים שחלקו איתי את הפקק באותו בוקר, לא נעמו לי. הם לא ליטפו את האגו שלי כמו בימיי הטובים, אלא החמירו את מצבי עוד יותר, כי הם היו מראה חזקה ומסנוורת למה שאני לא. בלי לדעת הם העמידו אותי מול האמת הכי מכוערת שלי, אותה אחת שלא רציתי לראות. ולא בגלל שהם חמדו את מה שיש לי, ממש לא, אלא משום שהם האמינו לשקר שמכרתי להם ולעצמי, לעטיפה היפה שארזה את כל מי שאני. הם לא ראו את האמת שעמדה מאחורי כל הפאר, את אגלי הזיעה המכוערים מתחת לבתי השחי שלי, את הכדור שהיה בידי, את הפחד הזה שהרעיד לי את הגוף כאילו חיברו אותי לתוך שקע חשמל. הם ראו רק את פסגת האושר, את השלווה, את ההצלחה. הרי כלפי חוץ ייצגתי את חלומו של כל אחד מהם. בעצם, ייצגתי גם את החלום שלי. הרי זה מה שרציתי, זה מה שלימדו אותי – שכסף, מעמד ועושר שווי ערך לאושר. הלוא על זה חלמתי כל חיי. אך בפועל, בתוך כל החלום הזה שהגשמתי, היה חסר להם פרט אחד. האמת. ואת האמת הזאת הם לא ראו, כי היא הייתה אצלי, בראשי. הם לא ידעו את האמת שעומדת מאחורי העניבה, החליפה והפנים הנאות. הם לא ידעו שהכול בעצם שקר אחד גדול, שאני הייתי שחקן בהצגה גדולה, שבתום מחיאות הכפיים יורד אל מאחורי הקלעים ומלקק את פצעיו. בעצם אף אחד לא ידע את זה, גם לא הקרובים אליי. אבל אני ידעתי את האמת הזאת, ולא יכולתי לחיות איתה עוד. באותו בוקר כשהסתכלתי על עצמי מהצד באמצעות עיניהם של אנשים זרים, הבנתי שלא הייתי מי שחשבתי שאהיה, שלא הייתי מאושר כמו שהבטיחו לי, אלא הייתי קורבן של מטרות שכשלו בעת הגשמתן. ניסיתי להילחם בזה, נשמתי כמו שהפסיכולוגית שלי לימדה אותי, פתחתי את החלון, אך במקום להירגע, החרדה הלכה והתגברה. כמה פרדוקסאלי להכיר בעובדה שבכולם שלטתי, בזמן שבכל הנוגע לגופי ולעצמי הייתי כעלה נידף ברוח. ואיך לא אהיה? הרי מחירו של השקר כבד מנשוא. הכול החל להסתובב סביבי, הראייה היטשטשה, וכל הסימפטומים הידועים החלו לתקוף אותי מכל הכיוונים. בידיים רועדות פתחתי את בקבוק המים, ורגע לפני שנחת הכדור על לשוני, נשמע לפתע צפצוף חזק ומבהיל מאחת המכוניות שעמדו לידי. הסתובבתי כדי לשאוג על הנהג החצוף שמעז להטריד אותי השכם בבוקר, אבל במקום נהג מטריד נתקלו עיניי בזוג עיניים כחולות כמו הים, שהיו שייכות לתינוק כבן שנתיים שישב במכונית אדומה, קטנה וישנה. לא האמנתי למראה עיניי – שיער רך בצבע שנהב, עור בוהק וחיוני וחיוך ענק של אושר שקרן אליי במין אהבה שלא ראיתי כמותה זמן רב. אורה הרך של השמש האיר אותו במעין הילה קסומה.